על כל איש להאמין בקיומו של בורא העולם האחד והיחיד. הוא ברא את העולם ואת האדם, הוא
יודע את כל מעשי ומחשבות הנבראים ומשגיח עליהם, ודן כל אדם לפי מעשיו. הוא הא-ל היחיד
אותו ראוי לעבוד ואליו להתפלל. משמעותה המעשית של מצוה זו - איסור מוחלט להשתחוות או
לעבוד לאלילים מכל סוג שהוא. האיסור כולל גם אמונה באל אחר או כל ישות אחרת מברואי
העולם.
על האדם להעניק כבוד לבורא העולם, שנתן לו את החיים ואת העולם לחיות בו. המשמעות המעשית
של מצוה זו היא - איסור לקלל את ה' או לכנות לו כל כנוי גנאי שהוא.
האדם נברא בצלם בוראו. חייו הם מתנת עליון שאין רשות לאיש ליטול אותה. יש לכבד ולעודד
את המשך קיום המין האנושי, לו נתן הבורא את האפשרות ליישב את הארץ ולקיימה. המשמעות
המעשית של מצוה זו - איסור מוחלט על הריגת כל אדם שהוא, ולו גם עובר ברחם אמו. ההורג
נפש אחת, נחשב כאילו איבד עולם מלא ופגע בבורא העולם שבצלמו נברא האדם.
ה' העניק לכל אדם בעלות על ממונו וקנייניו, ואין לאדם אחר רשות ליטלם ממנו. המשמעות
המעשית של מצוה זו הוא - איסור מוחלט על גניבה וגזל, או כל סוג של הוצאת רכוש מרשותו
של אדם בעורמה או בכח, ובכל דרך לא חוקית אחרת. הדבר כולל גם איסור הלנת שכר, ואיסור
על חטיפת אדם, צעיר כמבוגר. רגעשות לממון של אדם אחר, מעניקה לנו גם השראה למעשים של
צדקה וחסד, ועזרנ לזולת בכל הדרוש לו.
הא-ל ברא תחילה את האיש והאישה כחטיבה אחת, ואחר כך פיצל אותם לשתי ישויות הזקוקות
זו לזו כדי להגיע לשלימותם. חיי הנישואין וחוקיהם, איפוא, הינם הבסיס לקיום המין האנושי,
ולשלמות המשפחה והקהילה. הדבר מתבטא גם בקיום ערכים של צניעות ודיסקרטיות בנושאי המשפחה.
המשמעות המעשית של מצוה זו היא - איסור גילוי עריות: איסור קיום יחסים בין קרובי משפחה
מדרגה ראשונה. איסור קיום יחסים בין אשה נשואה לגבר זר. איסור על יחסים בין זכרים או
עם בעלי חיים.
ה' ברא בעולם יצורים חיים, ועלינו לכבד את קיומם. בניגוד לעולם הצומח המתחדש תמיד,
פגיעה בבעל-חיים היא בלתי הפיכה. למרות שאין התורה שוללת אכילת בשר, היא מציבה גבולות
ברורים ליכולת האדם להשתמש בבעל חיים לצרכיו. המשמעות המעשית של מצוה זו היא - איסור
אכילת אבר (או תלישת אבר) מבעל-חיים בעודנו חי. מצווה זו המחייבת אותנו לא להיות אדיש
אפילו לצער בעל-חיים - מגבירה גם חובתנו להיות ערים לצערו של אדם אחר, לא לפגוע בו,
ולעזור לו לצאת ממצוקתו
כדי שכל החוקים הללו יבואו לידי קיום נאות, יש להקים בכל עיר (או אזור) בתי משפט ולמנות
שופטים אשר ידונו במצוות אלו. יש בידי השופטים סמכות להעניש את העוברים על מצוות אלו.
אין להרשות מצב בו לא תתקיים מערכת משפט המבוססת על קיום חוקי "שבע מצוות בני נח".
על כל אדם שיש לו טענה, ללכת אל השופטים הללו ולציית לפסק דינם. ברשימה זו מופיעים
רק הכללים הבסיסיים של שבע המצוות, ויש בהם פרטים רבים אותם יש לדעת (פרטים נוספים
ניתן למצוא בספר "היד החזקה" לרמב"ם, ספר שופטים הלכות מלכים פרקים 9-01, וכן באנציקלופדיה
תלמודית ערך "בן נח"). כמו כן, מלבד שבע מצוות אלו, ישנם עוד מצוות בהם חייבים אומות-העולם
- מכח תורת משה או מחמת מנהג שקיבלו עליהם - שמטרת כולם היא "ישובו של עולם", ואיסור
על מעשים הסותרים מטרה זו. בין מצוות אלו ניתן למנות את כיבוד אב ואם, מצוות צדקה,
ועוד.